הקול בראש - גירסת אביגיל ואבא

כשהייתי צעיר יותר לא הכרתי את הכח של שמירה על זיכרונות חיוביים בבנק הזיכרונות שלנו. החיים פשוט קרו, וזיכרונות מצאו את דרכם לאן שהגיעו בעצמם- ממש כמו עלי שלכת ברוח. אבל היום, כאיש בוגר, כאבא שחוקר את נושא הביטחון העצמי חשוב לי לעזור לבנותיי לפתח את המיומנות של הפקדת זיכרונות חיוביים בבנק הזיכרונות שלהן. בנק זיכרונות שיוכל גם לשמש אותן בעתיד כבאר של שמחה, אהבה וביטחון.

לא מזמן, אביגיל קיבלה מסבתה מחברת חד קרן ססגונית, בדיוק כמו שאביגל אוהבת. אביגיל ואני שילבנו את המחברת עם קלמר של עפרונות צבעוניים והתחלנו מסורת קטנה יחד - בסוף כל יום אנחנו כותבים משפט אחד או שניים על משהו שנהננו ממנו במהלך היום (גם אני כמובן). זה יכול להיות כל דבר: באחד הימים הלכנו ללטף פרות, ביום אחר היא התנדנה יחד עם חברתה מיה בפארק, נהנתה לאכול קוסקוס בגן ואפילו שהצליחה לנעול נעליים בכוחות עצמה.

בבית שלנו גם כישלונות נכנסים ליומן (משהו שלמדתי בראיון של שרה בלייקלי עם טוני רובינס - המלצה אישית שלי לשמיעה). אני אסכם בקצרה מאוד את הרעיון של חגיגת כישלונות - המטרה העיקרית היא להעלים את הפחד מכישלון, ובכך להגביר את התעוזה, את הביטחון העצמי, את יכולת ההתמודדות ואת האפשרות לצמוח מ"כישלון" ולהפוך אותו לשיעור. אז גם כישלונות נכנסים ליומן שלנו. לדוגמה: "לא הצלחתי לסגור כפתור", "נפלתי מהנדנדה", "לא הצלחתי להרכיב את הפאזל".

הקול בראש - הפקדת זיכרונות חיוביים: כשאני חושב על התהליך הזה, אני נזכר בסרט "הקול בראש". בדיוק כמו שמוצגים שם הכדורים הזוהרים, אלה של זיכרונות הילדות, אני רוצה לעזור לאביגיל ליצור כדורים כאלה מלאי זוהר ורגעים חיוביים. ההרגל של הכרת תודה יוצר בדיוק את אותם רגעים. הוא מלווה אותה בהבנה שהחיים הם פסיפס של רגעים קטנים וגדולים, ושכל אחד מהם חשוב ומיוחד.

איך לעודד את הכרת הטוב ביום-יום?

1. תשאפו יחד חוויות קטנות של שמחה – נסו בכל ערב לשאול את הילד על רגע ששימח אותו או שהיה מיוחד עבורו. השאלה הזו לבד עוזרת לילדים לשים לב לדברים טובים שהם חוו במהלך היום.

2. לחגוג גם כישלונות – אצלנו, כישלון הוא הזדמנות לגדול ולצחוק. אם אביגיל ניסתה לצייר חתול ויצא לה דינוזאור, זה לא סוף העולם – זה רגע לצחוק יחד ולהבין שגם בטעויות יש משהו יפה.

3. תעודדו ביטוי רגשי צבעוני – אפשר לאייר את החוויות, לצבוע ציורים יחד, או אפילו לכתוב משפט קצר על מה מרגש ומיוחד באותו רגע. זה הופך את החוויה למוחשית ולצבעונית, ויוצר חיבור אישי.

4. היו דוגמה אישית – הכי החזק ביותר בעיניי! כשגם אנחנו, כהורים, משתפים את הרגעים שלנו, זה מעצים את החוויה ומלמד אותם שזה חלק מהחיים – רגעים טובים לצד רגעים מאתגרים.

בסופו של דבר, היכולת להכיר תודה ולשמור זיכרונות טובים היא מתנה שניתן להעניק לילדים שלנו, מתנה שתלווה אותם לאורך כל חייהם. אולי יום אחד, הם יעיינו ביומן ויחייכו, נזכרים בכל אותם רגעים, ממש כמו אורות קטנים של שמחה שאפשר לחזור אליהם בכל זמן.

והכי חשוב? גם אנחנו נהפוך לגדולים וכישרוניים יותר, נגדיל את בנק הזיכרונות שלנו בזיכרונות חיוביים, ונהיה אנשים והורים טובים יותר.

ועם זאת.. ילדינו מבלים את רוב זמנם במסגרות ובגנים. לכן חשוב לבחור מסגרת שתוכל להעניק להם כלים של ביטחון עצמי גם ביום יום ובלעדינו.

דאגו לילדיכם למסגרת שכזאת באקדמיה הצעירה: https://www.cielo-academy.com/the-young-academy