העולם בו אנו חיים מלא במסגרות וקווי מתאר, לפעמים אותה מסגרת מצתמצמת ומתהדקת או שרק ככה אני מרגישה? האם זו טעות לצבוע מחוץ לקווים? האם זו טעות לשבור את צלע המסגרת ולהכניס תמונות נוספות? למה אני חוששת? למה אני מחכה?
עוד לפני שנולדנו, נראה שעתידנו נקבע מראש על ידי נורמות וציפיות חברתיות. אומרים לנו ללמוד קשה, לקבל ציונים טובים, ללמוד באוניברסיטה ולהבטיח עבודה טובה. עבור רבים מאיתנו, דרך זו עשויה להיראות כאופציה היחידה. אבל מה קורה כשאנחנו מגיעים לסוף הדרך שנקבעה מראש ומגלים שאנחנו לא מרוצים מהמקום שאליו הגענו?
זה יכול להיות מפחיד להשתחרר מהמסגרת שנבנתה עבורנו לפני שנולדנו, אבל זה חיוני אם אנחנו רוצים לחיות חיים מספקים. נטילת סיכונים והגשמת התשוקות שלנו יכולה להוביל להישגים מדהימים ולהגשמת כל החלומות שלנו, כן כן אגדות קימות רק תעזו לפתוח את הספר.
אנשים מצליחים כמו אופרה ווינפרי, שגדלה בעוני אבל סירבה לתת לנסיבות שלה להגדיר אותה, היא דוגמא נהדרת לכך. היא הלכה בעקבות ליבה והפכה לאחד מאנשי התקשורת המשפיעים ביותר בעולם. או J.K. רולינג, שהייתה אם חד הורית שחיה מרווחה כשהחלה לכתוב את סדרת הארי פוטר. למרות דחיות ומכשולים, היא המשיכה והפכה לאחת הסופרות המצליחות בהיסטוריה.
השתחררות מהמסגרת ומעקב אחרי הלב שלנו עשויים לדרוש מאיתנו לקחת סיכונים ולצאת אל מחוץ לאזורי הנוחות שלנו. אבל כמו שסטיב ג'ובס אמר פעם, "העבודה שלך הולכת למלא חלק גדול מהחיים שלך, והדרך היחידה להיות מרוצה באמת היא לעשות את מה שאתה מאמין שהוא עבודה נהדרת. והדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב. מה אתה עושה."
האם אתם אוהבים,
את השכנים שלכם?
את החברים שלכם?
את המשפחה שלכם? את עצמכם?
קחו סיכונים, רדפו אחר התשוקות שלכם, ואל תפחדו להשתחרר מהציפיות שאחרים הציבו מכם.
אז בואו נשתחרר יחדיו ונלך אחרי הלב שלנו. בואו נסמוך על עצמנו ונעשה את הצעד הראשון לקראת יצירת החיים שאנחנו באמת רוצים.
ממליצה להקשיב לשיר : Christina Perri - Human
Comments